פרולוג: מעשה בשני ילדים

Go down

פרולוג: מעשה בשני ילדים Empty פרולוג: מעשה בשני ילדים

הודעה על ידי Leanne on Sun Feb 03, 2019 12:28 am

פרולוג: מעשה בשני ילדים

לפני עשרים ושבע שנים:

בית החולים לילדים בסן חואן,

סן סבסטיאן, ספרד:



הנער הצנום, בעל התלתלים הכהים וההבעה העצורה פסע באיטיות במעבר הצר, עושה דרכו אל החדר השמאלי בסוף המסדרון.

אחיות וחולים פסחו על פניו בלי לתת לו תשומת לב מיוחדת. הוא שמח על כך. בעיניו הקפואות הוא קלט ובחן את הסביבה. על קירות המסדרון היו ציורי ילדים, ותמונות פלסטיק של דובונים וארנבות, שניסו להעניק למקום אווירה ביתית ופחות מאיימת.

הנער כמעט נחר בבוז. הציורים והתמונות לא הצליחו להשכיח את ריח התרופות, חומרי הכימותרפיה ומשככי הכאבים.

בידו האחת אחז הנער מטוס צבוע מנייר שהכין, ובידו השנייה רובוטריק. כשעשה דרכו אל אותו חדר, נעצר לפתע כשבטלוויזיה הקטנה שליד דלפק האחיות הופיע מבזק חדשות-

"כן, ליסי," אמר כתב השטח, שנראה עומד ליד מבנה גדול ומאחוריו מהבהבים אורות משטרה, "אנחנו עכשיו מקבלים דווח כי זוהה השודד שנורה על ידי כוחות המשטרה אתמול בבוקר בכניסה לבנק האמריקאי-היספני, ואכן מדובר באותו שודד סדרתי שהשתית אימה על ארצנו בחודשים האחרונים. אנחנו יודעים לומר כעת שמדובר בחסוס מרקינה, גבר לבן בשנות הארבעים לחייו, ללא משפחה ובלי עבר פלילי טרם אירועי החודשים האחרונים...-"

השדרנית באולפן הנהנה, מגלגלת את העט שהחזיקה בידה, והוסיפה- "זה עונה בדיוק על השאלה שנשאלה כאן במבזק הקודם. אנחנו יודעים לומר האם השודד פעם לבדו או שהיו לו שותפים נוספים?"

"כרגע, ליסי, המשטרה מאמינה שפעל לבדו," עיניו של כתב השטח הצטמצמו כאילו היה מסנוור מדבר מה, אולי עדשות המצלמה שמולו, "נזכיר רק שמרקינה נפצע אנושות בתקרית הירי בבנק המרכזי אתמול, ומצא את מותו על שולחן הניתוחים. מדברי המשטרה ניתן ללמוד שרחובותינו שוב בטוחים מאימתו של השודד...-"

שפתיו של הנער נקפצו, אבל אז הוא נאנח בכמעט-רוגז. חסוס מרקינה לא היה חלק מחייו, והוא לא יזיל עליו דמעות נוספות.

הוא המשיך לעשות דרכו במסדרון, ופנה שמאלה בסופו. בחדר הקטן, הפינתי, שכב ילד כבן עשר, כשמכונת IV מחוברת אליו ומסכת חמצן על שפתיו ואפו. אפשר לראות היה מרחוק כי עיניו בהקו וצלליות אדומות הקיפו אותן. הילד כנראה בכה שעה ארוכה לבדו, בלי שאיש ייגש אליו.

הנער האורח נכנס לחדר בלי לומר דבר. כשהבחין בו הילד על המיטה עיניו נפערו, כמעט בבהלה, ואצבעותיו התהדקו סביב השמיכה שהונחה על גופו הרזון.

'מי אתה?' מבטו של הילד כאילו שאל, בחשש מה מהול בסקרנות, 'מה אתה עושה בחדר שלי? אני לא מכיר אותך...'

הנער מצמץ פעם אחת, ועיניו הצטמצמו. "אין לך מה לבכות," הוא אמר, לוקח צעד אחד נוסף לעבר המיטה, מתיישב על צידה וגורם לילד החולה לפלוט צליל מופתע. "הדמעות לא יחזירו אותו. השוטרים ירו בו כאילו היה עוף מפוטם לחג המולד. לאף אחד לא אכפת שהשאירו אותך בלי אבא. כך שעדיף שתפסיק לרחם על עצמך... זה לא ישנה כלום."

הילד החולה נראה עוד יותר מדוכא כששמע זאת, והנער משך בכתפיו. "תראה מה הבאתי לך, סרחיו," הוא אמר, ועל מיטת בית החולים הוא הניח את הרובוטריק. "אופטימוס פריים, הגרסא החדשה. יש לו הרבה פיצ'רים שלא היו בקודם."

מבטו של סרחיו השתנה מעט, ובעיניו הופיע ניצוץ מסוים של הוקרת תודה. שפתיו נמתחו לחיוך קטן.

אז הנער אסף את ידו ואחז בה בחוזקה. "אבא שלך לא כאן יותר," הוא אמר, "אבל אל תדאג, אני פה ואני לא אעזוב אותך."

אז שפתיו שלו נמתחו בחיוך שחשף שיניים לבנות, מושלמות, שהסתירו מאחוריהן אופי מסתורי, כריזמתי ופסיכופטי מעט.

"שלום, אח קטן," אמר הנער, מציג עצמו לראשונה וברשמיות, "אני אנדרס, ואני אדאג לך מעכשיו."

Leanne
Admin

מספר הודעות : 1
Join date : 03.02.19

צפה בפרופיל המשתמש http://the-fortress.forumhebrew.com

חזרה למעלה Go down

חזרה למעלה


 
Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה